בניית אתריםאורן וסרשפרונג

שימור ושיקום שכונות ובניינים היסטוריים

שכונת שערי־חסד – תכנית שימור

תוכן החוברת:

שכונת שערי־חסד, השוכנת בין שכונת רחביה למגדלי קריית וולפסון, נוסדה בשנת 1908. במשך השנים נוספו על בתיה הטוריים של השכונה, בהיתר ושלא בהיתר, תוספות בנייה רבות על גגות הבתים ובחצרות – דבר שעיוות את צביונה הפיזי־אדריכלי המיוחד. כדי לעצור תהליך זה החליטה המחלקה לתכנון העיר בעיריית ירושלים לבקש מהאדריכל דוד קרויאנקר להכין תכנית שימור שכונתית כוללת, שתאפשר בניית תוספות של קומות ואגפים בכפיפות להנחיות ארכיטקטוניות, וכך להבטיח את שימור אופי הבנייה המסורתי. בחוברת מוצגים תכנית השימור שאושרה סטטוטורית בשנת 1975; תשריטים ותקנון התכנית; הנחיות ארכיטקטוניות מפורטות, כולל דוגמאות לעיצוב צורת תוספות הבנייה.

 

לפרטים נוספים
Jerusalem Stadtteilsanierung Katamon Tet

תוכן החוברת:

בשנות ה־70 הכין דוד קרויאנקר בעבור חברת "פרזות" כמה תכניות להרחבת שיכונים ציבוריים ופיתוח סביבתי בשכונות בקעה, מוסררה, קטמון ח' ו־ט', רוממה ותלפיות. שכונות אלו נכללו במסגרת פרויקט שיקום השכונות, שעליו הכריז ראש הממשלה מנחם בגין באותה עת. התכניות להרחבת שני שיכוני רכבת ובהם כ־100 יחידות דיור ברחוב החומה השלישית שבשכונת מוסררה בוצעו במחצית השנייה של שנות ה־70. חלופות שונות להרחבות, ואיחוד דירות בסוגים שונים של בנייני שיכונים ציבוריים בשכונות קטמון ח' ו־ט', הוצגו בחוברת בשפה הגרמנית שפורסמה בשנת 1978 בידי חברת "פרזות" במטרה לגייס תרומות למימוש התכנית.

 

לפרטים נוספים
שימור ושיפוץ בניין ספריית בני ברית

בשנת 1978 הכין דוד קרויאנקר למען הקרן לירושלים תכנית לשימור ולשיקום בניין ספריית בני ברית, שנבנה בשנת 1902 ברחוב בני ברית שבשכונת החבשים. החשיבות ההיסטורית של הבניין נובעת מכך ש"הספרייה הלאומית" שכנה בין כתליו משנת 1920 ועד שעברה למשכנה החדש בהר הצופים בשנת 1930. במקביל לביצוע עבודות השיפוץ תכנן דוד קרויאנקר הקמת אגף נוסף, סביב חצר פנימית, שנועד לשמש המרכז העולמי של ארגון בני ברית. מסיבות תקציביות לא יצאה התכנית אל הפועל.

 

לפרטים נוספים
שימור בית טיכו והסבתו למוזיאון ובית־קפה

בית־החולים לעיניים של הרופא הנודע, הד"ר אברהם טיכו, שכן מאז 1924 ועד לפטירתו בשנת 1960 בבית מגורים מרווח שנבנה במרכז ירושלים באמצע המאה ה־19 בידי ערבי אמיד. רעייתו של הד"ר טיכו, הציירת אנה טיכו, הורישה, זמן קצר לפני שנפטרה, בשנת 1980, את הבית ואת חורשת האורנים שסביבו למוזיאון ישראל, כדי שישומר וישופץ כמוזיאון שיוצגו בו יצירותיה וחלק מאוסף החנוכיות של בעלה. על בסיס הנחיותיה של אנה טיכו, הכין דוד קרויאנקר תכניות מפורטות לשיפוץ המבנה. הבניין נחנך בשנת 1984 והוא כולל מלבד מוזיאון גם בית־קפה, ספריית אמנות וחנות של מוזיאון ישראל, ומהווה מוקד של פעילויות תרבות ופנאי בלב מרכזה הסואן של ירושלים.

 

לפרטים נוספים
שימור ושיפוץ בית מגורים והסבתו לבית־ספר "פלך"

בתחילת שנות ה־90 הכין דוד קרויאנקר תכניות לשימור ולשיפוץ בית מגורים ערבי לשעבר ברחוב יהודה 31 שבשכונת בקעה, ותכנן את הסבת המבנה למשכן בית־הספר "פלך." תכנית להקמת אגף חדש, צמוד לבניין ההיסטורי, לא בוצעה מסיבות תקציביות.

 

לפרטים נוספים
העתקת מבנה שירותים ציבוריים והסבתו למרכז מבקרים ובית־קפה

 

בשנת 1991 הכין דוד קרויאנקר, בעבור הרשות לפיתוח ירושלים, תכנית מפורטת למיספור ולפירוק אבני מבנה השירותים הציבוריים, מבנה שעוצב בסגנון הבינלאומי ונבנה בשנות ה־30 ברחוב הרב קוק, סמוך לכיכר ציון. הבניין פורק כדי לפנות מקום לבניין המשרדים של חברת "אשדר" שנבנה במקום שנים אחדות מאוחר יותר. חברת "אשדר" הסכימה לממן את הפירוק והאחסון של האבנים ואת הקמת המבנה מחדש במקום אחר בעיר כפי שתקבע עיריית ירושלים. עשרות שנים אחרי הפירוק ולאחר כמה גלגולי תכנון למיקום במקומות שונים, אמור היה המבנה להיבנות מחדש כמרכז מבקרים ובית־קפה על שפת האגם שבמרכז גן הוורדים בקריית הלאום בגבעת רם. את תכנון המתכונת החדשה למבנה הכין דוד קרויאנקר בשיתוף משרד האדריכלים מלצר־איגרא־כהן בעבור הקרן לירושלים במימון קרן וואהל ובתיאום עם הנהלת גן הוורדים. התכנית לא בוצעה.

 

לפרטים נוספים
תכנית רעיונית לשימור טחנת־רוח והסבתה למרכז קניות

תוכן החוברת:

המבנה ההיסטורי של טחנת הרוח, שנבנתה במחצית השנייה של המאה ה־19 באזור שלימים הפך לשכונת רחביה, עמד בתחילת שנות ה־70 של המאה העשרים בסכנת הריסה. זמן קצר טרם הריסתו והקמת בית דירות משותף במקומו, נרתם צוות המחלקה לתכנון העיר, בראשותו של דוד קרויאנקר ובהשתתפות האדריכלים קלריסה אורן ונחמיה פאול, להצלתו. הצוות הכין תכנית בינוי רעיונית במטרה להניע את היזם לשנות את תכניתו. נוסף לדרישה לשימור ושיקום מבנה הטחנה, איפשרה התכנית לשנות את ייעוד המגרש ממגורים למסחר ולהתיר תוספת בנייה של אגף אחורי וקומה תת־קרקעית. היזם אימץ את עקרונות תכנית הבינוי הרעיונית, והאדריכלים יעקב (ג'ק) אלון בשיתוף אמציה אהרונסון ויעקב מולכו עיבדו את העקרונות הללו לתכנית אדריכלית מפורטת להקמת מרכז קניות יוקרתי שבנייתו הושלמה בשנת 1987. תכנית זו הייתה תקדים חלוצי בניסיון להגשים מדיניות שימור עירונית של הסבת בניינים היסטוריים לשימושים חדשים הנושאים רווחים עסקיים־מסחריים.

 

לפרטים נוספים
ממילא – תכנית רעיונית להחייאת המתחם שימור, שיפוץ ובנייה חדשה

תוכן החוברת:

מאמצע שנות השבעים של המאה שעברה התנהל בירושלים אחד המאבקים הציבוריים הקשים והארוכים ביותר שידעה העיר במאה ה־20. המאבק היה נגד התכנית לפיתוח מתחם ממילא של האדריכלים משה ספדיה וז'ילבר וייל, שהתבססה כולה על מערכת כבישים תת־קרקעית והמליצה להרוס את כל הבניינים ההיסטוריים בשכונת ממילא (פרט למנזר סן ונסן דה־פול).

 

לפרטים נוספים
תכנית רעיונית לשימור בניין בית־היתומים הספרדי

בניין בית־היתומים הספרדי נבנה בשנת 1908 בפינת הרחובות יפו ובורוכוף, סמוך לבית־הספר המקצועי "כל ישראל חברים" (אליאנס), שנהרס בשנת 1970 כדי לפנות מקום להקמת מרכז "כלל". באותה עת שקלה חברת "כלל" לרכוש גם את בניין בית־היתומים, להרסו ולבנות במקומו מבנה מסחרי חדש. כדי להקדים רפואה למכה ולמנוע את הריסת הבניין הכין דוד קרויאנקר בתחילת שנות ה־70 לעיריית ירושלים תכנית שימור רעיונית, שעיקרה שינוי ייעוד המבנה מציבורי למסחרי, ומתן היתר לתוספת בנייה שתרחף מעל לחצר הפנימית ותחובר למרכז "כלל". בסופו של דבר לא רכשה חברת "כלל" את הבניין ההיסטורי (הוא עומד על תלו עד היום) והתכנית לא יצאה לפועל.

 

לפרטים נוספים
סנט ג'והן – תכנית רעיונית להחייאת המתחם: שימור, שיפוץ ובנייה חדשה ותכנית שחזור הרכבל להר ציון

תוכן החוברת:

תכנית רעיונית שהמליצה לשמר, לשקם ולשפץ את מבני בית־החולים לעיניים לשעבר סנט ג'והן, שנבנה בדרך חברון בשלבים, מסוף המאה ה־19 ועד שנות ה־30 של המאה שעברה, כולל מתן היתר לתוספת בנייה מוגבלת. הוצע שהאגפים החדשים שייבנו כהמשך לבניינים ההיסטוריים יעוצבו בהתאם לקנה המידה של הבניינים המקוריים ובגובה שלא יעלה על מפלס דרך חברון. כן נקבע בתנאי התכנית כי עבודות השיפוץ יכללו הקמת מוזיאון זוטא, שבו תשוחזר מערכת הרכבל שהותקנה בבניין בשנת 1948 כדי להעביר ציוד ופצועים בקרונית פלדה משוריינת. הקרונית נעה על כבל פלדה מתוח מעל גיא בן־הינום, בין בניין בית־החולים לעמדת ה"הגנה" על הר ציון, שהיה בשליטת כוחותינו. האדריכלים מואיז בן־בונן ונחום מלצר עיבדו את התכנית הרעיונית לתכנית אדריכלית מפורטת, שביצועה הושלם בשנת 1986 עם חנוכת מלון "הר ציון".

 

לפרטים נוספים
תכנית רעיונית לשימור ולשיקום בניין בית־החולים "שערי צדק"

בשנת 1980 עבר בית־החולים "שערי צדק" מהבניין ההיסטורי ברחוב יפו, שנחנך בשנת 1902, למשכנו החדש ברחוב בייט מול שכונת רמת בית הכרם. הנהלת בית־החולים ביקשה למכור את שטח המתחם ולאפשר להרוס את הבניין כדי להגדיל את שטח המגרש הראוי לבנייה חדשה. עיריית ירושלים, שהתנגדה להריסת המבנה, הגישה בשנת 1982 הצעה רעיונית שהכין דוד קרויאנקר למחלקה לתכנון העיר, שלפיה ישוקם הבניין ההיסטורי, כולל מתן היתר לבניית אגף חדש סביב חצר פנימית. הבניין ההיסטורי והאגף החדש יועדו לשמש מלון, משרדים או כל שימוש אחר. התכנית נדחתה על ידי הנהלת בית־החולים והבניין ההיסטורי עמד נטוש ועזוב כעשרים שנה, עד ששוקם ושופץ בשנת 2000, והוא משמש את משרדי הנהלת רשות השידור, בהתאם לתכנית שימור של האדריכלים יעקב ואמנון רכטר.

 

לפרטים נוספים
ירושלים – תכנית להסבת מבנים היסטוריים לבתי מלון – שימור, שיקום ובנייה חדשה

תוכן החוברת:

תכניות רעיוניות להסבת שבעה מתחמים ובניינים שבבעלות המדינה בעלי ערך היסטורי וארכיטקטוני לבתי מלון. לבניינים היסטוריים אלו, המשמשים כיום מבני משרדים, פוטנציאל כלכלי־תפקודי גבוה בהרבה משיעור ניצולם הנוכחי. התכניות הרעיוניות, שכללו המלצות לתוספות בנייה, גובשו במטרה לעורר עניין בקרב משקיעים פוטנציאליים בתחום התיירות.

 

לפרטים נוספים
The Shaul Nechemia Eisenberg Center for the Performing Arts

תוכן החוברת:

מאז תחילת שנות ה־80 של המאה העשרים, הכין דוד קרויאנקר בעבור הקרן לירושלים והרשות לפיתוח ירושלים כמה תכניות רעיוניות לשימור ולשיקום מתחם בית־החולים למצורעים ע"ש האנסן שבשכונת טלביה. הוצע להסב את הבניין ההיסטורי לשימוש ציבורי־תרבותי כחלק מרצף פעילויות הפנאי והתרבות לאורך "מייל התרבות", בין תיאטרון ירושלים לשער יפו. בשנת 1996 ביקש אהוד אולמרט, ראש העיר דאז, מאיש העסקים שאול נחמיה איזנברג לסייע במימון הסבת המתחם למרכז אומנויות רב־תחומי, כולל הקמת מבנה חדש של אולם למופעי מוסיקה, מחול ומולטימדיה בשטח קרחת היער הסמוכה לבניין ההיסטורי. התכנית הרעיונית שהכין דוד קרויאנקר לא יצאה אל הפועל בשל פטירתו הפתאומית של התורם הפוטנציאלי.

 

לפרטים נוספים
תכנית רעיונית לשימור ולפיתוח מתחם שנלר

מתחם שנלר, בין הרחובות מלכי ישראל וירמיהו, נוסד בשנת 1860 בידי האב יוהאן שנלר. במקום נבנו בית־יתומים ובית־ספר מקצועי, שהתחנכו בו אלפי תלמידים ערבים. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פסקה פעילות המוסד החינוכי והמתחם הוסב לבסיס של הצבא הבריטי, ששכן בו עד 1948. מאז ועד שפונה בשנת 2008, שימש המתחם על בנייניו הרבים בעלי הערך הארכיטקטוני וההיסטורי, מחנה של צה"ל.

 

לפרטים נוספים
מגרש הרוסים, ירושלים: לקראת שנת 2000 ממרכז צליינות רוסי למוקד פעילות עירוני

תוכן החוברת:

מסמך זה מציג את הפוטנציאל השיווקי־כלכלי העצום הטמון בפיתוח אחד המתחמים הגדולים ביותר במרכז ירושלים, מתחם שבו מבנים היסטוריים רבים במצב פיזי ירוד ושטחים פנויים גדולים, המתפקד זה עשרות שנים בתת־ניצול משווע. תכנית בניין הערים המאושרת, שהכינו האדריכלים יונתן שילוני ויורם פוגל, משלבת שימור ושיקום עם בנייה חדשה סביב רחבות ציבוריות גדולות, כולל פתרונות חנייה תת־קרקעית.

 

לפרטים נוספים
רחוב הנביאים – שימור הרחוב ושיפורי התנועה המוצעים בו כחלק מהתכנית הכוללת לתכנון התנועה במרכז ירושלים

תוכן החוברת:

החוברת מציגה תכנית שימור שהציע דוד קרויאנקר במסגרת תכנית לשיפור התחבורה הציבורית במרכז ירושלים, אשר גובשה בשלהי המאה ה־20 בידי משרד התחבורה ועיריית ירושלים. אחת המטרות העיקריות של תכנית השיקום וההתחדשות של מרכז העיר, שהוכנה באותה עת, היה הסבת רחוב יפו למדרחוב והעתקת התחבורה הפרטית לרחוב הנביאים. תכנית השימור נועדה לאפשר לבצע את השיפורים התנועתיים־תחבורתיים שהתחייבו מתכנית התחבורה, מבלי לפגוע באופי הייחודי של רחוב הנביאים ובערכים ההיסטוריים והארכיטקטוניים של הבניינים לאורכו. התכנית לא בוצעה עד כה.

 

לפרטים נוספים
מלון פאלאס – החזרת עטרה ליושנה, ממשרדים למלון

תוכן החוברת:

בחוברת מוצגת תכנית בניין ערים ותכנית בינוי סטטוטורית שהכין צוות המחלקה לתכנון העיר בעיריית ירושלים בראשות דוד קרויאנקר ובהשתתפות אדריכל נחמיה פאול ובתיאום עם אדריכל דן פיקר, לשימור ולשיקום בניין מלון "פאלאס" ההיסטורי, שנבנה בשנת 1929 ברחוב אגרון שבמרכז ירושלים. התכנית, המתייחסת לאחד הבניינים ההיסטוריים המסוגננים והייחודיים ביותר בירושלים, מציעה "להחזיר עטרה ליושנה" ולהסב את הבניין שתיפקד במשך עשרות שנים כבניין משרדים ממשלתי, לייעודו המקורי: מלון יוקרתי שבו כ־240 חדרים. התכנית כוללת בניית אגף אחורי חדש בגובה 6 קומות שתוכנן סביב חצר פנימית וחניון תת־קרקעי.

 

לפרטים נוספים
מתחם מלון פאלאס ובניין המכס

תוכן החוברת:

בשל המצב הכלכלי והביטחוני הרעוע, והשפל המתמשך בענף התיירות, לא הצליחה הממשלה לשווק את התכנית משנת 1981. בשנת 1990 יזמו משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים ועירוניים הכנת תכנית סטטוטורית חדשה ומעודכנת למתחם מלון "פאלאס" ולשטח בניין המכס (לשעבר) הסמוך. תכנית זו, שהוכנה אף היא  בידי דוד קרויאנקר ואושרה בשנת 1999, הייתה בסיס לפתיחת מכרז בינלאומי, ביוזמת משרד האוצר, למכירת שני הבניינים ולפיתוח המתחם. זכתה במכרז חברת המלונות "הייאט". כעבור זמן היא מכרה את זכויותיה לאיש העסקים והיזם פאול רייכמן מקנדה.

 

לפרטים נוספים
מתחם הרכבת – ירושלים

תוכן החוברת:

החוברת כוללת סקר ארכיטקטוני והיסטורי של מתחם הרכבת בדרום ירושלים, המיועד לפיתוח ובנייה חדשה, וכן המלצות מפורטות לגבי השימור והשיקום של הבניינים ההיסטוריים. המלצות שימור אלו, שאומצו בידי מחלקת מהנדס העיר, היו בין העקרונות שהנחו את מתכנני המתחם הנמצא כיום בשלבי שיפוץ ושיקום מתקדמים.

 

לפרטים נוספים

© כל הזכויות שמורות לדוד קרויאנקר. אין להעתיק, לשכפל או לצלם בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכאני, את הצילומים, הרישומים והמפות שבאתר אינטרנט זה ללא אישור בכתב מאת דוד קרויאנקר