דוד קרויאנקר אדריכלות בירושלים עבודות מחקר, תיעוד ושימור מאז 1969

תוכן הספר:

הספר סוקר את מאפייני האדריכלות הירושלמית במשך 42 השנים שחלפו מקום המדינה ועד 1990. בתקופה זו, חסרת תקדים מבחינת תנופת הבנייה והיקפה, שתי חטיבות עיקריות: הראשונה היא תקופת העיר החצויה (1948–1967) ובה שלוש קבוצות עיקריות של מבנים: מבנים המייצגים את הממלכתיות הישראלית המתחדשת, מבני חינוך ותרבות והנצחה לאומיים, ומבני מגורים בשכונות שיכונים ציבוריים שהוקמו כדי לתת קורת גג לעלייה ההמונית של שנות ה־50 וה־60. התקופה השנייה, מאז איחוד העיר ב־1967, עוסקת בעיקר בבניית השכונות ההיקפיות סביב העיר הפנימית, וכן בהתפתחות צורת התכנון והעיצוב של בית הדירות המשותף ובאדריכלות השימור, השיקום וההחייאה של בניינים יחידים ושכונות שלמות. בספר מתוארים סוגי הבנייה והסגנונות השונים שהתגבשו במהלך תקופות אלו, מצורות בנייה שהובאו מארצות שמעבר לים והותאמו לצרכים המקומיים ועד לסגנונות פרי יצירה עצמית־מקורית.

פרקי הספר:

ביקורות:

"ספרו החדש של דוד קרויאנקר... אינו רק ספר מעניין ומאיר עיניים, אלא גם אמיץ..."

סמדר שפי, "דוגמאות לחוסר צניעות", הארץ, 21 באפריל 1991

"במפעלו המונומנטאלי של דוד קרויאנקר אין פרט שאינו ראוי להתייחסות – במלל או ברישום מדויק...ספק אם קיים תקדים לתיעוד שיטתי ורב־פנים כל כך של פניה הפיזיים של עיר כלשהי... מפעל ההנצחה המפורט – פירוט שהוא כאמור גדולתה של סדרת הספרים... זה בדיוק מה שמעניין ומיוחד בספר הזה, ובכל סדרת הספרים היפה והמרתקת הזאת."

אורן טצ'ר, "איך עושים עיר", ידיעות אחרונות (ירושלים), 26 באפריל 1991

"יוצא־דופן באדריכלות הישראלית הוא דוד קרויאנקר אשר ספרו החדש... יצא עתה זה לאור במסגרת הסדרה המונומנטאלית שלו על ירושלים."

פרופ' אלישע אפרת, "ברוטליסטים אוריינטליסטים", הארץ, 10 במאי 1991

"זוהי תקופה חסרת תקדים מבחינת תנופת הבנייה והיקפה. לבנייה זו, על סגנונותיה השונים, מקדיש דוד קרויאנקר את ספרו החמישי בסדרה המונומנטאלית שלו על האדריכלות בירושלים לדורותיה... ודומה שאין עוד מפעל בהיקף כזה, שמחברו עמד בלוח הזמנים שהציב לעצמו... וכבר על כך הוא ראוי לתודה ולברכה."

מיכאל ששר, "בתים סביב לה", ידיעות אחרונות, 31 במאי 1991

"...ספריו של המחבר הם שם דבר, ואין כמותם כדי לקרב את הקורא הלא מקצועי לנושא האדריכלות. זוהי סדרה מחנכת ביסודה; הלשון והאיורים שווים לכל נפש, ואיני מכיר עיר שבנייניה נותחו ביסודיות ובאהבה כה רבות... הגישה היא מרתקת ומרחיבה דעת."

נחום כהן, "ירושלים שמחוץ לחומות", דבר השבוע, 21 ביוני 1991